פסטיבל הטלוויזיה "שובר מסך" התקיים זו השנה השישית, נושא פאנלים רבים ומגוונים: מאחורי הקלעים של "האח הגדול" וז'אנר הריאלטי, המוזיקה המזרחית מגיעה לקדמת הבמה, גבולות החשיפה העיתונאית - כמה רחוק הולכת העיתונות כדי להשיג סיפור, כיתות אומן עם יוצרי הסדרות "חטופים", "סרוגים" וכמובן פרס מפעל חיים לשחקן והבדרן, מוני מושונוב. בקיצור, יום עמוס ביותר. גם רדיו "קול יזרעאל" לא חסך באטרקציות. על הבוקר התקיים שידור משותף עם רשת ג' ולאחר מכן 3 שעות עם שדרני קול יזרעאל שהביאו את המוזיקה הכי טובה לקהל שהגיע, ולקינוח דידי הררי בשידור מיוחד מהאולפן שלנו. אפשר להתחיל לפרט על כל פאנל ופאנל, מפני שזה באמת יום מעניין ובעיקר לסטודנטים בחוג לתקשורת, שמעוניינים להשתלב בתחום, אבל צריך לומר כמה דברים לחיוב ולשלילה. נתחיל עם הרע כדי לסיים עם הטוב:

חוה אלברשטיין, אחת היוצרות הותיקות בזמר העברי, הוציאה לאוויר העולם אלבום נוסף. אלברשטיין, שפרסמה מעל 50 אלבומים במהלך כ-50 שנות קריירה מוזיקלית, כתבה והלחינה את רוב שירי האלבום החדש, שנקרא "ברוך הבא".
ייחודה בכך שהיא בחרה שלא ללכת עם "הזרם המרכזי" של המוזיקה, אלא עושה דברים בדרכה שלה. כשמוזיקת הרוק חדרה לשוק ולכדה את אוזני המאזינים, חוה אלברשטיין בחרה לשיר דווקא ביידיש ואף הוציאה מספר אלבומים בשפה זו.
שיריה הרבים מושרים ומוכרים בפי כל, וביניהם "לו יהי", "משירי ארץ אהבתי", "את תלכי בשדה", "פרח הלילך", "אדבר איתך", "כמו צמח בר", "החיטה צומחת שוב", "את חירותי", "בגלל הלילה", "החול יזכור", "חיוכים", "אליעזר בן יהודה", "ימי בנימינה", "עוד חוזר הניגון", "פגישה לאין קץ", והרשימה עוד צרה מלהכיל.
אלברשטיין עבדה עם מיטב הכותבים והמלחינים ואף עסקה בשיריה בשלל נושאים, ביניהם גם איכות הסביבה והעסקת עובדים זרים. בשיריה תמיד יש אמירה מקורית והעיבוד שלהם מאוד ייחודי.
באלבומה החדש, "ברוך הבא", שיתפה אלברשטיין פעולה עם מספר יוצרים, ביניהם יוסי חורי ("הפרברים"), שאנן סטריט ("הדג נחש"), יענקל'ה רוטבליט, ואף שרה שיר שכתב בעלה, נדב לויתן ז"ל, אשר נפטר לפני מספר חודשים.

להלן פתיחת השיר "נגני במיתרי האור" (מילים יענקל'ה רוטבליט, לחן חוה אלברשטיין):
"נגני במיתרי האור
עשי את חייך שיר
עוד יש מה לאהוב
וזה עושה רק טוב
ואין עוד מה להסביר"

האלבום "מונופוביה" של מקס גת מור , הוא הצגה של איש אחד .
אלבומים אשר מפיקים הם אילו אשר מאחריהם הופכים לתופעה נפוצה יותר ויותר ,
וניתן להבחין בכך שחלק ניכר מהאלבומים מהסוג הזה הם מרתקים ומשובחים.
עשור תמים חלף מאז יצא אלבומו הראשון של מקס גת מור , אותו אלבום לא הותיר חותם משמעותי ,
למעשה עד היום להצלחה המסחרית הגדולה ביותר שלו זכה מקס גת מור עם הלהיט "הקיץ האחרון" ,
של להקת "שפיות זמנית" בה היה חבר. הוא כתב את אותו השיר אשר זכה בתואר שיר השינה של שנת 1991.
ב"מונופוביה" מקס גת מור כתב , הלחין , עיבד והפיק . הוא גם מנגן באמצעות כלים אלקטרוניים.
בחירת המבצעים ב"עשן" משתלבת בצורה מושלמת עם האווירה המיוחדת אשר מתלווה אל השיר הזה ,
קולו הנמוך של עמיר לב משתלב עם קולה השמימי של תמי ענבר , ושניהם עם נגינת הפסנתר של שלומי שבן.
באלבום לוקחים חלק מספר אומנים אשר מבצעים את השירים , בסינגל הראשון מתוך האלבום "ימים של שפל"
כבר פגשנו את מיכה שטרית , וגם שם משתתפת תמי ענבר בקולות רקע."עשן" , לא ישאיר אתכם אדישים ומשאיר הרבה תיאבון ורצון להאזין לאלבום כולו אשר מסתמן כאחת מההפתעות הנעימות
של השנה הזו .

גבריאל בלחסן הוא מסוג האומנים שלא פוגשים בכל יום ,
חבר טוב פעם אמר לי פעם משפט יפה כשוחחנו על אחד מאלבומיו של ברי סחרוף ,
"אתה לא  מתעורר סתם ככה יום אחד בבוקר ומקשיב לדיסק הזה " .
נדמה שהתיאור הזה נכון פי כמה וכמה לגבי אלבומו האחרון של גבריאל בלחסן וגם לגבי אלבומיו הקודמים .
מדובר במוסיקה שאי אפשר לתת לה לחלוף סתם כך צריכים להתרכז בה ולהעמיק בה , אי אפשר להתעלם ממנה.
גבריאל בלחסן  החל את דרכו המוסיקלית כגיטריסט של להקת אלג'יר שכבר הפכה לקלאסיקה קטנה בעולם המוסיקה
הישראלית, ובצדק.
בשל בעיות נפשיות לא פשוטות מהם הוא סובל במהלך השנים , זכה לחלק להנות באופן מצומצם בלבד בקתרזיס הגדול
אותו חוותה הלהקה עם צאת אלבומה השני "מנועים קדימה" בשנת 2006 .
בימים אלו יוצא אלבום הסולו הרביעי של בלחסן "עתיד" ומתוכו השיר "אדמה חרבה" .
הבעיות הנפשיות של בלחסן משאירות את חותמן בכל פינה , טקסטים ומוסיקה גם יחד.
האזנה לשיריו של בלחסן היא משימה לא פשוטה , השירים ארוכים ולא בדיוק מהסוג שמשפר את מצב הרוח .
אבל לאחר מספר האזנות נדמה לי שאפשר להתחיל ולהפיק מהם לא מעט ואז גם מבינים כמה חסרים לנו עוד
מוסיקאים מהסוג הזה .
גבריאל בלחסן שר ומנגן על גיטרה ואיתו מנגנים באלבום רן בונקר בגיטרה , אריאל שרבקובסקי בבס
ואוהד בולטין בתופים .